לגולנד – מחלום למציאות

הוא רצה להגיע לשם כבר לפני שנתיים עוד בטיול המשפחתי הראשון ללונדון אבל זה לא התאים כי נסענו רק לארבעה ימים שהיו עמוסים בפעילויות אחרות.
בטיול השני ללונדון הגשמנו רצון אחר שלו לראות את ממלכתו של הארי פוטר וזו היתה חוויה נהדרת.
מאז הוא כבר גדל וחזר לדבר על נסיעה לשם.
במסגרת השכנועים הוא הסביר שעכשו זאת הדקה ה-90 מבחינתו. “הפארק מיועד לילדים/ות בגילאים 3-12. אני עכשו בן 11 וזה ממש גיל גבולי כדי לחוות את המקום הזה. שנה הבאה אני כבר אהיה גדול מידי וזה לא יהיה אותו דבר”.
הטיעון הזה, יחד עם “חפירות” ממוקדות נוספות והרצון החזק שלו להגשים את החלום הזה – הכריעו את הכף, כי איך אפשר לעמוד בדרכו של מי שרוצה להגשים חלום.
לגולנד שוב עלתה על הפרק והגיעה השעה לפרוע את החוב.
לא ראינו איך אפשר לסרב לו. ניסיתי רק להוציא את עצמי מהמשוואה הזאת כי לא הבנתי מה לעזאזל אני אעשה שם. ולכן רמזתי לו בעדינות ש”סבבה, אבל זה יהיה נהדר אם תיסע ביחד עם אבא לטיול משותף, רק שניכם, ואני אשאר בבית”.
“אבל… אני רוצה שתבואי איתנו”, הוא עמד על דעתו. “אני רוצה שניסע רק שלושתנו. את תראי יהיה ממש כייף. בסך הכל יומיים בלגולנד ואחר כך ניסע למרכז העיר לונדון”, הוא ניסה לשכנע אותי.
כשראה שאני עוד מהססת, נעלם רגע וחזר מקץ מספר דקות עם חוזה, שניסח לגמרי לבד, שמגדיר גבולות להתנהגות נאותה שלו במהלך הטיול.
כאן כבר לא יכולתי לעמוד מנגד. הוא פרק את קו ההתנגדות האחרון שלי.
טוב, יאללה, ניערתי מעלי את כל ניסיונות ההתחמקות המביכים שלא עלו יפה. נוסעים. למתי נקבע?
אוגוסט לא בא בחשבון כי הוא טען שקרא באינטרנט שיש תורים ארוכים לכל מתקן בפארק השעשועים ולכן הנסיעה נקבעה סביב ראש השנה, שאז יש חופש מבית ספר וזה גם חודש יום ההולדת שלו.
קצת חששנו ממזג האוויר, שלא ירד גשם, כי בכל זאת ספטמבר וכל המתקנים בחוץ באוויר הפתוח אבל ארגיע ואומר שמזג האוויר שיתף פעולה ולמעט קצת גשם ביום ההגעה שאר הימים הסבירו פנים.
טיפ: מומלץ לבדוק  באתר של לגולנד תאריכים שבהם הפארק בכלל פתוח ומה שעות הפתיחה/סגירה של המתקנים.

הגיע יום הטיול ובהתרגשות רבה שמנו פעמינו ללגולנד שנמצאת במרחק נסיעה של כחצי שעה מנמל התעופה היתרו.
כמה מטרים לפני ההגעה למקום כבר אפשר להבחין בדמויות של לגו צמודות לאותיות welcome שליוו אותנו לאורך הכביש עד שהגענו לכניסה הרשמית.
בתוך מתחם לגולנד ישנם שני מלונות: האחד, LEGOLAND Castel Hotel, שזה היה המלון שלנו עם נושא מרכזי של אבירים ומכשפים. התאים לתחושתנו לגילאים היותר בוגרים אם כי היו שם גם קטנים.
השני, LEGOLAND Resort Hotel, מיועד לדעתנו לילדים בגילאים הצעירים יותר עם כל מיני הפעלות וריקודים, בסגנון המלונות באילת. במלון הזה יש גם מתחם עם בריכה מחוממת ומתקני השפרצות מים, שמשרת את שני המלונות, רק שיש צורך לקבוע שעת הגעה מראש.

בכל אחד מהמלונות יש מסעדה שמותאמת לסגנון של המלון.
במלון הראשון, מסעדה רגילה בה מזמינים מתוך תפריט. טיפ: יש להזמין מקום מראש בקבלה לארוחת הערב אחרת אין מקום, שזה מה שקרה לנו ביום הראשון שהגענו וכך יצא שדגמנו את המסעדה השניה, שם יותר זרמו ואפשרו לנו להיכנס.
במלון השני, מסעדת אכול כפי יכולתך. מעט המונית אם כי חביבה ואפשר לקחת חופשי מהבופה כל מה שרוצים. בלוטות הרוק עבדו שעות נוספות כשראינו את מזרקת השוקולד ולצידה כמויות אדירות של מרמשלו ודונטס, שנראו נהדר אבל בפועל היו מאכזבים ויבשים למדי.

השהות במלון עצמו היא חלק אינטגרלי מהחוויה הכוללת. המתוק שלנו לא הפסיק להתלהב מכל מה שהיה במלון אבל האמת שגם גדולים, שעדיין מתלהבים מכל מיני גימיקים, כמוני, יכולים לרוות נחת.
בלובי מסתובבים מפעילים שמחופשים לדמויות של לגו, איתם שמחנו להצטלם בכל הזדמנות.
מהכניסה ועד ההגעה לחדר הכל מעוצב עד הפרט האחרון.
כבר במעלית שמובילה לחדרים יש תאורה בצבעים משתנים, המלווה בהקלטה קולית משעשעת, שמכניסה לאווירת הקסם של המקום.
ביציאה מהמעלית שטיחים מקיר לקיר פרושים במסדרונות עם עיטורים שרלבנטיים לנושא של המלון.
כל החדר, כולל השירותים, מקושט עם טפטים מצוירים של שיקויים ומכשפים ואבירים.
יש מיטה זוגית להורים ואזור נפרד לילדים, שכולל מיטת קומותיים די קטנה, אקס בוקס ופינה להרכבת לגו.

בחדר השירותים על האסלה מותקנת אסלונית נוספת לקטנטנים. גימיק מקסים שמאפשר לקטנים לשבת לבד על האסלה מבלי שיחזיקו אותם.
בשלב מאוחר יותר הבנו שהעיצוב הייחודי של החדר משתלב בכתב חידה מקסים שמוביל לפתיחת הכספת שבחדר, בה ממתין אוצר בצורת תיק חמוד ובתוכו בקבוק שתיה מתכתי, משחק לגו קטן, שרשרת בד עם לוגו המלון ותג שמוצמד לשרשרת.
עלות הלינה לא זולה במיוחד אבל מקנה כניסה חינם לכל מתקני הפארק וארוחת בוקר מתפריט ייחודי.

ברחבי הפארק קיימים אזורים שונים ואופי מתקנים המותאם לכל אזור ולעיתים גם לגיל הילדים. בכניסה למתקנים מוצב מד גובה לפיו מחליט המפעיל אם הילד בכלל יוכל להיכנס, צריך ליווי מבוגר או שיכול להיכנס לבד.
לפניכם מבחר מתקנים שהיינו בהם (שעל חלקם הבן הקטן נאלץ לעלות לבד כי אף אחד מהוריו לא ניחן באומץ יוצא דופן):

• בית ספר לנהיגה כולל נהיגה במכונית לגו מותאמת למידות הילדים והוצאת רישיון נהיגה עם תמונה אישית. הזדמנות להתנסות בנהיגה ושמירה על כללי התנועה.
• מכבי אש – פעילות משפחתית חביבה שהופכת את כולנו למכבי אש, שמסיעים את מכונית הכיבוי ומשפריצים מים על מבנה שעולה לכאורה בלהבות ואז חוזרים חזרה.
• שיט רגיל בסירה בצורת לגו שמשיטים לאורך מסלול.
• קרוסלות מסוגים שונים.
• רכבת הרים ורכבות אחרות ייחודיות (למשל: רכבת עילית sky rider; או רכבת שתוך כדי הנסיעה יש הדמיה של לחימה עם הידיים באמצעות שימוש במשקפות תלת מימד) וגם רכבת פנימית שנסענו בה לחנות הלגו הראשית.
• כניסה לצוללת וצפייה מתחת למים בדגים וכל מיני בעלי חיים ימיים כמו גם מרבדים פזורים של לגו שלקוח מעולם אטלנטיס.
• Splash Safaru – מתקן ובו יושבים בתוך סירה קטנה, שנוסעת בכייף לאיטה, עד שלפתע פתאום היא נעצרת ואז דוהרת במדרון, שכולל השפרצות של מים מכל עבר.
  אחרי שהצלחתי להבריז ממתקנים קודמים לא יכולתי יותר להתעלם מתחנוניו של הבן שנעשה את המתקן הנ”ל שלושתנו ביחד ונאלצתי להסכים. אין ספק שהצרחות שלי עדיין מהדהדות אי שם ברחבי הפארק. “זה היה מפחיד וכייף בו זמנית” סיכם הקטן.
  עד שהסכמתי לעלות על המתקן צפינו בכל אלה שעשו זאת לפנינו והבנו שמוטב לרכוש מעילי גשם צהובים זמניים שיגנו עלינו וימזערו את הרטיבות מהשפרצות המים.
• מינילנד – פארק מיניאטורות של לגו, ובו דגמים של ערים ועיירות מרחבי העולם. המבנים כוללים רכיבים שזזים כגון מכוניות, סירות וגשרים.
  
• מתקן אבובים ששט במסלול ובו מים שוצפים וקוצפים. מעת לעת מתנגשים “קלות” בשולי המסלול.
  חשבתי שמדובר בפעילות קלילה וכייפית כי בכל זאת מדובר בילדים קטנים ולכן העזתי לעלות אבל בפועל המים היו סוערים במיוחד ואנחנו ישבנו קרוב כל כך אחד לשני על אותו ספסל, כך שבכל התנגשות בשולי המסלול נהדפנו אחד לעבר השני.
  פעם אחת הבן הקטן ואני התנגשנו ראש בראש ומעוצמת המכה אשכרה ראיתי כוכבים. הוא נזרק הצידה והתרטב לגמרי ואני חטפתי מכות יבשות וכואבות, שהשאירו בי את חותמם בצורת סימנים שחורים וכחולים.
  כשהציעו לנו להמשיך לסיבוב נוסף, רק התחננתי לצאת משם כל עוד רוחי בי.
  טיפ: קחו בחשבון להשתמש בכל המרחב שבאבוב ולא לשבת צמוד כל כך כדי להימנע מתקריות דומות.
• צפיה בסרט אינימציה 4D חדש באורך של 15 דקות, מבוסס על קבוצת הנינג’ות האהובה  LEGO NINJAGO 4D Movie LEGO (צפו להפתעה במהלך הסרט…)
• סדנת בנייה ועיצוב של אנשי לגו קטנים.
• בכל רחבי הפארק וגם במלון יש מכונה מיוחדת שמכניסים אליה מטבע מסוג פני ומבצעים הטבעה של עיצוב הקשור לאזור (עולה פאונד).
• מופעים מרהיבים של שחקנים המחופשים למשל לפיראטים באזור המרכזי בקרבת האגם והמלונות.
• חנות לגו ענקית הכוללת את כל סוגי הלגו, שבה הבן בחר מתנה מסבא וסבתא ליום הולדתו, שכאמור חל באותו חודש.
• חנות ממתקים כייפית sweet stop עם כל סוגי הממתקים. משלמים לפי כוס, כל מה שמצליחים לדחוס בתוכה. נמצאת ליד חנות הלגו המרכזית.
  

ישנן מסעדות רבות ברחבי הפארק. אהבנו במיוחד את המסעדה שנקראת City Walk Pizza & Pasta. זוהי מסעדת מזון מהיר של “אכול כפי יכולתך”.
סוגיית האוכל היא נושא מעט טעון ביחסינו עם הבן הקטן כי בגלל שהוא כל כך רזה, אני נאלצת בדרך כלל לחפור לו: “אולי תנסה את זה ואולי תיקח מזה. וקדימה, עוד לא נגעת בכלום. ואיך תגדל”.
אבל שם, במסעדה הזאת, לראות אותו אוכל ונהנה מהאוכל, היה בבחינת הגשמת חלום מבחינתי. והאמת, שכל האוכל היה ממש טעים, פיצות נהדרות ופסטות טובות וגלידה משובחת עם מבחר רטבים מתוקים.
כמובן שרק אני הוספתי שם לא מעט קלוריות ודווקא הוא, באופן מפתיע, חזר לארץ עם אותו משקל ואולי אפילו עם כמה גרמים פחות…

התוכנית המקורית היתה לישון לילה אחד במלון בלגולנד ולמחרת לפקוד את כל המתקנים שבאתר. בסוף אותו יום תכננו לנסוע לעיירה וינדזור ולישון שם במלון שהזמנו בסמוך לטירת ווינדזור, על מנת שנוכל לטייל בה למחרת. אולם אחרי יום שלם שבילינו בלגולנד ואחרי שראינו את עוצמת ההתלהבות של הבן מהמקום ומהמתקנים, הבנו שיש צורך לשנות תוכניות ולהאריך את שהותנו בלגולנד.
למרבה המזל עוד ניתן היה לבטל את הלילה בוינדזור וכך הצלחנו להוסיף עוד יום בלגולנד וזכינו לעבור מהחדר שלנו בנושא מכשפים לחדר אחר בנושא של אבירים, לשביעות רצונו המלאה של הבן.
את הבוקר הנוסף בכל זאת פתחנו בביקור בטירת ווינדזור עליה לא רצינו לוותר.
טוב שקנינו כרטיסים מראש כי התורים היו עצומים ובכל זאת נאלצנו לחכות כמו כולם בביקורת הביטחונית בכניסה למקום. הטירה נחמדה למדי אבל יסלחו לי חובבי העתיקות וההיסטוריה כי מבחינתנו אפשר היה לוותר על הסיור בה. לא יצאנו מגדרנו בסיבוב בחדרים המלכותיים וחלקם היו סגורים לרגל שיפוצים וגם אסור היה לצלם.
עם זאת, היתרון בביקור בטירה היה החוויה האנתרופולוגית של צפייה בחילופי המשמרות ברחבת הטירה, ששולבה עם קונצרט מרהיב ומשמח, של שירים בני זמננו, בביצוע תזמורת המשמר.
כך גם נחסכה עבורנו הנסיעה לארמון באקינגהם לצפות בחילופי המשמרות שם.
מי שמגיע לוינדזור אחרי ששהה במרכז לונדון יגלה שהעיירה מלאה בחנויות מעניינות של הרבה רשתות ידועות ובהחלט אפשר לעשות השלמות שופינג של הרגע האחרון לפני החזרה לארץ.
שורה תחתונה, לצרכים המשפחתיים שלנו מוטב היה לוותר על חצי היום האבוד ולהשאיר זמן לחוות בנחת עוד מתקנים בלגולנד. במיוחד לאור העובדה שהיינו צריכים עוד זמן, כי ביום השני בלגולנד, שנפל על יום שבת, היו עומסים מטורפים במתקנים השווים.
טיפ: אם כך, מומלץ לא להגיע ללגולנד בשבת, שאז כל תושבי אנגליה באים אף הם לביקור במקום.

לסיכום, הבן הקטן נהנה עד מאוד מחוויית לגולנד. הפנטזיה הוגשמה במלואה ועד היום, כחודשיים אחרי, כשאנחנו מסתכלים בתמונות, הוא נזכר בחיבה רבה ובגעגועים עזים בכל הרפתקאותינו שם.
עשינו את שלנו – כשהוא שמח, אנחנו הכי שמחים בעולם.

תגובות

תגובות