חווית קיץ משפחתית בלונדון

לונדון המרתקת האירה פניה אלינו בשמש ובמזג אוויר נעים. גילינו מקומות חדשים ומעניינים, שוטטנו ברחובותיה הקסומים. כמה נוח להסתובב בעיר שהשפה המדוברת בה היא קצת כמו שפת אם.
קפצנו אליה לחמישה ימים בלבד של ביחד משפחתי. בגלל הזמן הקצר שתכננו, היה לי חשוב לנהל שיחת תאום ציפיות עם הילדים טרם הנסיעה, באופן כזה שהמילים לא יכנסו באוזן אחת ויצאו מהאוזן השניה ושוב אקבל את התואר המפוקפק – חופרת. שעת הכושר נקרתה בדרכי כשנסענו לחגוג את סיום הלימודים במסעדה ואז פתחתי ואמרתי שאנחנו לקראת טיול קצר ואני מצפה שכל אחד ישמור את פרצוף תשעה באב שלו למועד המתאים בחודש אב, בבית. ביקשתי שיאספו את עצמם ואת משברי מצב הרוח של גיל ההתבגרות, בדיוק כמו שהם מצליחים לעשות זאת ליד החברים שלהם, כי תכל’ס, המטרה של הנסיעה היא ליהנות מבילוי משפחתי משותף ולצבור חוויות ממקום חדש והבעל תמך בי והוסיף בהומור: “אתם לא חייבים ליהנות אבל לפחות תעמידו פנים שאתם נהנים, כדי לא לחרב את האווירה ואת הכייף של האחרים”.
בדיעבד, האם ה”חפירה” הועילה? יש מצב שכן. האמת שהם היו ממש מקסימים גם אחד לשני וגם אנחנו נהנינו מהם. לא שלא היו פה ושם גם רגעים קלים של תלונות אבל בשורה התחתונה הם בהחלט שיתפו פעולה, הצטרפו לאטרקציות, הלכו הרבה ברגל ונראה שנהנו.
המלון – Radisson Blu Edwardian, Bloomsbury Street
המלון בדירוג 4 כוכבים נמצא בשכונת בלומסברי, שהיא שקטה ונינוחה ועדיין מרכזית ונגישה. בהליכה רגלית של חמש דקות אפשר להגיע לתחנת טיוב טוטנהאם ברחוב אוקספורד. אזור קובנט גארדן המקסים נמצא במרחק של עשר דקות בהליכה רגלית. לשאר האטרקציות התניידנו במוניות. היתרון המרכזי שבכל מונית יש מקום לחמישה אנשים ואפשר לנסוע יחד.
המלון מודרני ונעים, בעיצוב קלאסי מאופק והכי חשוב ממוזג (בכלל, כל ענין המיזוג הוא נושא שראוי לתת עליו את הדעת במלון, בחנויות השונות ברחובות ובאמצעי התחבורה, במיוחד בחודשי הקיץ).
יש גישה חופשית לאינטרנט אלחוטי (מאוד רלבנטי למתבגרים). את ההזמנה ביצענו במייל מול המלון וקיבלנו מחיר טוב. החדרים היו מרווחים ונקיים, עם דלת מקשרת (מה שלא תמיד מתאפשר בכל מלון). ומה באשר לארוחת הבוקר? יש כמובן אפשרות לאכול בבתי הקפה שמסביב אבל לנו יש את ענין הצליאק של המתבגרת והעובדה שהילדים לא אוכלים כל דבר בכל מקום, כך שאנחנו החלטנו להוסיף את ארוחת הבוקר במלון ועבורנו זה היה מצוין להתחיל את הבוקר ביחד בישיבה נינוחה במזגן, ולצאת לדרך שבעים, מה שהקל על ההסתובבויות בהמשך היום והחזיק את הילדים עד לארוחת הצהריים. כשחזרנו לארץ, הקטן אפילו ציין את ארוחת הבוקר המשותפת כאחד הדברים המהנים שהיו לו בטיול.
קובנט גארדן – Covent Garden
פנינה קסומה שתענוג לטייל בה וליהנות מכל רגע. האזור הוא מתחם של רחובות ובהם חנויות מעוצבות, בוטיקים של מותגים ידועים (אנחנו כמובן נכנסנו לחנות הנהדרת של ברנדי מלוויל למתבגרת ולחנות של אלמנט למתבגר), מסעדות שוות, בתי קפה.
יש גם שוק קטן בצורת כמה דוכנים שמוכרים בהם מזכרות, תכשיטים, דברי מלאכה ויצירות אמנות (אם כי, אין מדובר בשוק בעל אופי עממי כמו שוק קמדן למשל). בצמוד למתחם צפינו במופעי רחוב שונים של קסמים ומוזיקה, שמגוונים ומכניסים מימד נוסף לאווירה הנעימה והמיוחדת שיש בשיטוט באזור זה. היה מאוד נחמד לראות אנשים שחוזרים מהעבודה ולוגמים בירה בחברותא בעמידה מחוץ לפאב, נהנים ממזג האוויר הנעים ומשיחה קולחת עם חברים.
British Afternoon Tea
זו היתה גחמה שלי לשבת במלון יוקרתי שמייצג את המסורת הבריטית הזאת ולחוש את החוויה האנגלית של שתיית תה מהביל בכלי חרסינה עדינים עם אצבע זרת מונפת באוויר, לצד נגיסות קלות בכריכונים ועוגיות, כפי שנהגו לעשות נשות המעמד הגבוה בלונדון.
הצלחתי לסחוף אחרי את הבת שגילתה סקרנות חלקית לחוות את הטקס. הבנים (כבר אמרתי שהיו ילדים טובים) פשוט נאלצו להצטרף.
הזמנו מקום במלון One Aldwych, שמוגש בו אפטרנון טי, בהשראת צ’ארלי וממלכת השוקולד.
כשהגענו למלון הובילו אותנו לשבת על ספה וכורסאות נוחות וניגשה אלינו עלמת חן, שליוותה את הביקור בהסברים על סוגי התה השונים ועל תכולת הסנדוויצ’ים והמאפים שהוגשו לנו בזה אחר זה.
קיבלנו גם מגש נפרד ללא גלוטן עבור הבת, שייאמר לזכותה שניסתה לטעום פה ושם דברים חדשים. הבנים הסתפקו בשתיית התה וניקרו מעט מהמתוקים. אני כמובן טעמתי כל מה שהונח בפני.
אין ספק שהכל נראה נפלא ומזמין ומעורר חשק אבל בהיבט הטעם…טוב…לא הכל היה טעים ואני ממש לא מבינה איך הם הצליחו להרוס את שערות הסבתא המעוצבות שהיו בלתי אכילות בעליל.
ככה זה כשיש פער בין הפנטזיה למציאות. עם זאת, ברמת סיפוק הסקרנות והחוויה האנתרופולוגית היה נחמד מאוד ומשעשע למדי.
מלך האריות
ההצגה מיוחדת, ויז’ואלית, מושקעת בתפאורה ובתלבושות מופלאות. השחקנים חובשים מסכות כמו כובע שנע איתם, בהתאם לתנועה של החיה המיוצגת על ידם. המוסיקה נהדרת. לילדים זאת חוויה של ממש והאפקט של השחקנים שפורצים לבמה דרך הקהל הוא מיוחד מאוד. הגדולים הבינו הכל אבל לקטן תיווכנו פה ושם בהסברים שלנו בעברית, כדי להשאיר אותו מרותק להתרחשות.
המינוס היחיד לטעמנו היה משך הזמן הארוך של ההצגה. אחרי יום שלם של הסתובבויות זה היה מעייף גם עבורנו הגדולים.
מומלץ, למי שבא ללונדון לפרק זמן ארוך יותר, לקחת הפוגה במלון ולנוח לפני הצגה כזאת.
הזמנו כרטיסים באינטרנט עוד מהארץ וטוב שבאנו איתם כבר מודפסים, כי הגענו לאולם ממש ברגע האחרון אחרי שאכלנו במסעדה באזור.
סיור גרפיטי בשורדיץ’
סיור של כשעתיים וחצי שבו קיבלנו רקע על התהליכים החברתיים שהתרחשו בשכונת שורדיץ’ ובהתאמה להם איך התפתחה סצינת אומנות הרחוב, הכל כך מיוחדת, שמאפיינת את האזור.
ראינו את טביעת האצבע הייחודית, כפי שבאה לידי ביטוי בעבודות הגרפיטי של מספר אומנים ביניהם: בנקסי המפורסם, NOIR ,STIK, כולל גרפיטי מיניאטורי על מסטיק של בן וילסון.
התרשמנו מהמסרים של האומנים שמאחורי היצירות וקיבלנו הסבר על תהליך העבודה והיצירה.
בהחלט מרשים ומעשיר. עם זאת, כמו ההצגה, גם הסיור הזה היה קצת ארוך מידי לטעמנו ואנחנו הבנו שעבורנו האטרקציות צריכות להיות מתוחמות לפרק זמן של שעה וחצי ולא יותר.
כיכר לייסטר סקוור – Leicester Square
מאגדת בסביבתה שלוש חנויות קרובות אחת לשניה שהילדים נהנו להסתובב בהן.
M&M – חנות “סוכריות העדשים” הידועות והטעימות שאי אפשר להפסיק לטרוף אותן.
כאן גילינו גימיק בדמות מכונה שמטביעה את השם שבוחרים על ה”עדש” באיזו כמות שרוצים. המתבגרת כמובן הזמינה עבור חברותיה המקסימות ואף הציעה לרכוש לסבא וסבתא כף גלידה מהממת לשדרוג שלב חלוקת הגלידה בארוחות המשפחתיות. כמובן שאף רכשנו דגם בצורת פרפר מלא סוכריות, לימים שנתגעגע ללונדון ונרצה להתענג עליהם.
מרוב התרגשות מהמקום הבן הקטן שכח את הנייד שלו בחנות, מה שאילץ את בעלי לחזור לשם בשעת לילה מאוחרת ואחרי תחקיר ארוך וקפדני זכינו לקבל את הנייד בחזרה.
החנות של ניקולודיאון – כל אביזרי המסחור של מותגי בוב ספוג ודורה מרוכזים תחת קורת גג אחת ומספקים רגעים של הנאה עבור ילדים צעירים. הפעם יצאנו בזול ורכשנו רק מחזיק מפתחות של בוב ספוג, כי לא היה סוויטשירט של בוב ספוג במידה שרצינו.
החנות של לגו– עולם קסום שבו הכל בנוי מלגו: ביג בן, תמונה של מקומות מרכזיים בעיר ועוד דמויות ופריטים מלגו. אחד החלומות של הבן הגדול הוא שנקנה לו מכונית פרארי. לשמחתנו מצאנו במקום דגם של המכונית מלגו והצענו לו אותו כתחליף זמני…
הקטן בחר דגם של אוטובוס קומתיים אדום שמעסיק אותו יפה מאוד מאז חזרתנו לארץ.
אטרקציות נוספות
גשר הטאואר ברידג’ – גשר מצודת לונדון מציע אטרקציה של תצפית שקופה עם זכוכית המשובצת ברצפת הטיילת, המשקיפה מגובה רב על מי נהר התמזה.
עולים כמה קומות במעלית כדי להגיע לשם ובדרך יש איזה סרטון המתאר את ההיסטוריה של המקום. ברגע הראשון היה לי די מפחיד להלך על הזכוכית הזאת ולראות את הכביש והנהר מתחת. יש תחושה שאוטוטו צונחים למטה. כמובן שהילדים התהלכו שם בקלילות והצטלמו סלפי במנחים שונים על המשטח השקוף ולגמרי לא הבינו מה מפחיד פה. אין ספק שזהו גימיק שמושך קהל.
שוק קמדן – שוק נחמד, לדעתנו לא מעבר לכך, אפשר למצוא בו מגוון גדול של בגדים, מזכרות, תכשיטים, תקליטים, כובעים, פריטי וינטאג’ והרבה אוכל. מי שמגיע לשם רעב ימצא המון אפשרויות לנשנושים בטעמים רבים. בשוק הסתובבנו רק עם הבת. הבנים קיבלו פטור והעדיפו בזמן הזה לבדוק את חדר הכושר במלון.
פארקים – יש כמה פארקים מקסימים ומרהיבים בלונדון, שממש צריך לקחת את הזמן כדי לטייל בהם כי הם פינות חמד אמיתיות, עם הרבה ירוק בעיניים, מים צלולים באגמים מסביב ופרחים צבעוניים מטופחים. אנחנו טיילנו בפארק סנט ג’יימס, שממוקם קרוב לארמון באקינגהם, בו נפגשנו עם סנאי וחיות נוספות. ביקרנו גם בהייד פארק, בו זכינו לשמוע קטעים מההופעה של ג’סטין ביבר שבדיוק היתה בסמוך.
מוזיאון הטבע – חוץ מכמה דינוזאורים חביבים, התברר שהוא לא הקאפ אוף טי שלנו. מי שכן בעניין, ניתן להימלט מהתור הנוראי בכניסה הראשית ולגשת לכניסה מאחור (קווין אנטרי) שהרבה יותר קל להיכנס דרכה.
ביקרנו גם בלונדון איי, ביג בן וחלפנו על פני רחוב דאונינג 10.
קניות
מראש באנו לטיול בהחלטה הורית משותפת לשחרר קצת את האחיזה בארנק ולא להתעכב על כל פאונד ופאונד. הגדול הפתיע עם מסע קניות שאפילו השאיר את המתבגרת ורכישותיה קצת מאחור. גם ככה הוא די עשה לנו טובה שהצטרף לטיול ו”בזבז” כשבוע של שיעורי נהיגה פוטנציאליים. הוא אף טרח לציין באוזנינו שהפסיד מסיבה נדירה כמו שהחבר’ה דיווחו לו בוואטס אפ ודי התבאס מכך. אין כמו שופינג ראוי לשמו לרענן קצת את האווירה הדחוסה. דווקא המתבגרת הצטרפה ברצון, אחרי מסע של טיול הדרכה בצופים והקטן, לשמחתנו, עדיין בגיל שכל טיול עם ההורים משמח ומרגש אותו.

רחוב ריג’נט המקסים, שממנו יוצאים לגיחות ברחובות קארנאבי, בונד ובורלינגטון כדי לפגוש חנויות בגדים מעניינות למתבגרים כמו: ברנדי מלוויל, הוליסטר, ליוויס, אברקרומבי. ואחרונה חביבה, ויקטוריה סיקרט לחובבות הבשמים והלאנז’רי, שנמצאת ברחוב בונד בשכונת מייפר הסמוכה לריג’נט. גם המליס – חנות הצעצועים הענקית, שהיתה חוויתית במיוחד לקטן, נמצאת ברחוב זה.

רחוב אוקספורד לכל אורכו מלא בחנויות כמו lush שזוהי חנות סבונים וקרמים לנערות. חנות נעליים בשם schuh, בה רכשו הילדים דגמים שונים של נעליים במחירים ממש טובים. חנות הספורט הענקית ספורטס דיירקט. חנות הביגוד טופשופ (הכוללת סניף די עלוב של ברנדי מלוויל) וכמובן קפיצה לפרימרק, שהיה ממוזג ונעים ואם מגיעים ממש עם הפתיחה גם אין יותר מידי תורים.
אוכל
בכל המקומות שהגענו אליהם, המפורטים כאן, וידאנו מראש שיש בתפריט גם מנות ללא גלוטן.
מסעדת המלון האופנתית Steak & Lobster שבה אכלנו סטייקים טובים, צ’יפס וסלט חסה עם רוטב טעים ואפילו טעמנו לובסטר אחד.
פיצה אקספרס – רשת שיש לה כמה סניפים, אחד ממש קרוב למלון, שם מצאנו לקטן פיצה טובה כשלא רצה לאכול מהסטייקים במלון.
HAWKSMOOR – מסעדת סטייקים משובחת בקובנט גארדן, בה אכלנו לפני ההצגה.
Honest Burgers – מקום של בורגר-צ’יפס באזור הסוהו. נראה שהיו בו הרבה מקומיים.
בלה איטליה – מסעדה איטלקית נחמדה עם פיצות, פסטות ולחם שום באזור לייסטר סקוור.
גלידה אמוריניו – גלידה שמונחת בתוך הגביע בצורה של פרח מקסים. גילינו אותה בשוק קמדן.
גלידה במקום שנקרא MILK TRAIN באזור קובנט גארדן. יש כאן גימיק חביב ביותר של גלידה שמוקפת מסביב לגביע בטבעת של שערות סבתא.
LOLA’S cupcakes – מגוון מרשים ומפתה של קאפיקייקים בקובנט גארדן.
Ben’s Cookies – עוגיות מופלאות וטעימות על רחוב אוקספורד. נראה דוכן קטן אבל הטעם גדול (לצערנו כאן לא מצאנו ללא גלוטן).
ורק עוד כמה מילים לסיום,
בפתחה של עונת הנסיעות המשפחתיות אי אפשר שלא להתייחס ל”ים הציפיות” ו”הסרטים” שאנחנו מכניסים באופן טבעי לטיול משפחתי, חלקן ציפיות מודעות וחלקן לא.
ציפיות מהיעד החדש שיתגלה בפנינו, ממה שנראה, ממה שנחווה, מהאוכל, אחד מהשני, מהביחד שיהיה לנו. ואז, ברגע התרחשות כלשהו, שלא מסתדר בדיוק עם הציפיות שהיו לנו, יכולה להופיע אכזבה.
אנחנו מתאכזבים ממשהו, ממישהו, במיוחד כשהאחר הם האנשים הקרובים והיקרים לנו ביותר. לעיתים האכזבה היא בכלל מעצמנו, ממשהו שקיווינו להיות או לעשות ולא מסתייע.
כי בסוף, כולנו רוצים להרגיש שרואים אותנו, שמתחשבים ברצונות ובמגבלות שלנו, שאוהבים אותנו.
לכן תיאום ציפיות ראשוני הוא חשוב ובהחלט הוכיח את עצמו. בנוסף, לפנות לכוח האהבה שטמון בנו ולגייסו כדי להיזכר ולהעלות מבפנים את האמונה הפנימית שבעצם כל אחד מבני המשפחה מגיע מאהבה ורצון טוב ויעשה כל שביכולתו עבור השני.
הידיעה העמוקה הזאת מאפשרת להתאושש ולפוגג בעדינות גם רגעים שאינם נוחים במיוחד, שעשויים לצוץ לעיתים. כך ניתן יהיה לנצל את הזמן הקצר של הטיול ואת ההשקעה הכספית הלא מבוטלת, כדי באמת להתקרב אחד לשני, ליהנות ולשמוח מהביחד המשפחתי ולאסוף אוצר של חוויות משותפות.

תגובות

תגובות